<h1>מחזור ויטרי הלכ' פסח סימן ל"ד</h1>
<h2>דף כז.</h2>
תשובת רש"י, ועל התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח. והיו מברכין על האחת להפריש חלה ועל השנייה להפריש תרומה. ובטלתיה מפני שהיא לבטלה שאין חמור ערב הפסח משאר הימים. ופסוקה היא (בברכות) [בבכורות] [כ"ז ע"א] אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו. והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא. אמר אביי הילכך נדה קוצה חלה ואכיל לה כהן קטן שאינו רואה קרי ואי ליכא כהן קטן שקלה ליה בריש עיסה ושדיא ליה בתנורא והדרא ומפרשא לה חלה אחריתי כדי שלא תשתכח תורת חלה. ואי משכחינן כהן קטן קחזינן בבכורות דלא מפרשינן אלא חדא. והשנוייה בסדר זרעים [חלה פ"ד מ"ה] בחוצה לארץ שתי חלות. זהו הטעם כאשר פסקוה אמוריים בבכורות. במקום שאין שם כהן קטן ויש כהן גדול. ואין מברכין. וכן נוהגין בכל ערי (לוהיר) [לותיר] שאע"פ שיש שם כהנים אין מברכין אלא אחת ולשריפה.
